אשך טמיר או טמירות האשכים

במהלך שנים רבות ד"ר קידר מאבחן ומטפל באשך טמיר. לפניכם כל המידע על הטיפול

אז מה זה אשך טמיר?

אשך טמיר זה המצב בו האשך לא השלים את המסלול הטבעי שבו הוא אמור לרדת מחלל הבטן לשק האשכים בשליש האחרון להריון (בין שבוע 22 ל28 להריון). תהליך זה מורכב מאוד, עדיין לא לגמרי ברור ותלוי בפעילות הורמונלית, בלחץ התוך בטני ובמוליך הטבעי של האשך הנקרא gubernaculum. כל שיבוש במהלך זה גורם לעצירה של האשך בדרכו לשק האשכים או בסטייה מהכיוון. במרבית המקרים (כ70%) אשך טמיר מצד אחד ויותר נפוץ מצד ימין, אך כאשר תופעה דו צדדית, בד"כ קיימת הפרעה הורמונלית.

ב8% אשך נעצר בתוך חלל הבטן, ב63% בתעלה מפשעתית, ב24% קרוב לשק האשכים. אם בלידה ניתן למשש אשך במפשעה, קיימת אפשרות שאשך יכול להשלים את ירידתו לשק האשכים. אם עד גיל 3 חודשים אשך לא ירד לשק האשכים, סיכוים קלושים שירד בהמשך.

במרבית המקרים ניתן למשש את אשך טמיר במפשעה, במקרים אלו אין צורך בבדיקות הדמיה. 

כאשר לא ניתן למשש את האשך במפשעה יש סיכוי שאשך בתוך חלל הבטן אך ב15-40% יתכן שמדובר באשך שלא התפתח או בשל אירוע של חסר אספקת הדם האשך עבר נמק (מדובר ב (vanishing testis). במקרים אלו אשך יחידי שנותר יותר גדול בד"כ לגילו של התינוק. לכן אם בסונר של אשך אחד נפחו מעל 2מל, קיימת סבירות שמדובר באשך יחידי.

אשך אקטופי שירד בשוגג למפשעה ולא לשק האשכים
אשך אקטופי שירד בשוגג למפשעה ולא לשק האשכים

למה צריך לנתח את אשך הטמיר?

להתפתחות תקינה של האשך עליו לגדול בשק האשכים בטמפרטורה 34 מעלות, לאשך טמיר אפילו כאשר מורידים אותו בניתוח לשק האשכים, יש סיכון גבוה יותר ללקות בגידול ממאיר אחרי גיל 25. אם לא לנתח האשך לא יתפתח במפשעה, לא יתפקד מבחינה הורמונלית ויצור תאי הזרע ועלול להפוך לסרטני בגיל מבוגר יותר. לאשך טמיר יש סיכוי גדול יותר לעבור תסביב. 

הטיפול היחידי באשך טמיר-ניתוח להורדה של האשך לשק האשכים במידה והוא לא נמצא בשק האשכים בגיל 6 חודשים. כיום גיל המומלץ לניתוח הוא מ 6 עד 9 חודשים.

הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה, כאשר מבצעים חתך מפשעתי קטן, מזהים את האשך, משחררים אותו מהדבקויות, משק צפקי שתמיד מלווה אותו מחלל הבטן תוך שמירה על כלי דם ועל חבל הזרע, בהמשך מבצעים חתך קטן בעור שק האשכים, מבצעים הפרדה תת עורית בשק האשכים תוך בנייה כיס תת עורי לצורך למקם שם את האשך המשוחרר במפשעה, מורידים את אשך לכיס וסוגרים את הכיס ואת החתך במפשעה בחוט מתמוסס. תהליך ריפוי והחלמה לוקח בין שבוע לשבועיים, הילד מעט כאוב המשך 3 ימים. ניתן לעשות אמבטיה למחרת תוך שמירה של שק האשכים.

תוצאת הניתוח תלויה בגיל המנותח, מיקום וגודל האשך לפני הניתוח וכמובן אם מדובר באשך טמיר מצד אחד או משני הצדדים. 

לאחר ניתוח דרוש מעקב לפחות 6 חודשים על מנת לקבוע מיקום והגודל של האשך שהורד.

כאשר מדובר באשך טמיר משני הצדדים לפעמים מחליטים לעשות ניתוח נפרד לכל צד בהפרש של כמה חודשים על מנת לאפשר ריפוי טוב יותר לכל צד בנפרד.

אם האשך לא נמוש במפשעה יש צורך לבצע בדיקת סונר לאיתור האשך בחלל הבטן, בד"כ קרוב למפשעה. גם אם לא נמצא אשך בסונר, יש צורך בביצוע ניתוח  בגישה לפרוסקופית (זעיר-פולשנית) על ידי הסתכלות בחלל הבטן. מטרת הניתוח היא לגלות את האשך, להכניסו לשק האשכים ולקבע אותו למקומו. לפעמים לא ניתן להורידו בניתוח אחד ויש צורך בביצוע ניתוח בשני שלבים.

כאשר בחלל הבטן לא ניתן למצוא את אשך, מדובר ב vanishing testis , לצורך אבחון בחסר אשך חייבים למצוא חבל וזרע וכלי דם שנגמרים ללא מוצא.  במקרים אלו הילד יגדל עם אשך יחידי כאשר יתפקד עבור שני האשכים ויגדל יותר.

מצבים נוספים קשורים לאשך טמיר

ילדים בכל גיל עם אשכים שעולים, Retractile testis זקוקים למעקב שנתי של כירורג כי ב1/4 מהמקרים אשך יכול לעלות ולא לחזור לשק האשכים, אשך עולה (ascending testis) בד"כ בגיל 6 -10 שנים. במקרים אלו יש צורך בקיבוע ניתוחי של האשך.

אשך טמיר מתלווה בשכיחות גדולה יותר פי 2-5 לפתח סרטן האשך בגיל מבוגר יותר ויש קשר הפוך בין גיל הניתוח לעלייה בסיכון.

כאשר לנער יש אשך אחד, ניתן לשתול אשך מלאכותי מסיליקון לצורך סימטריה של שק האשכים.

לאשך טמיר לפני שמורידים אותו לשק האשכים ולפעמים משפחה פשוט לא מודעת על קיום אשך טמיר לילד, יש נטייה להסתובב עם גרימת נזק בלתי הפיך ואף נמק. מדובר במקרה חירום שדורש ניתוח תוך שעות ספורות לצורך להציל את האשך.

לכן במקרה של נפיחות פתאומית בשק האשכים או במפשעה המתלווה בכאבים ולפעמים גם באודם, יש צורך דחוף לפנות לרופא או ישר לחדר מיון.

יש ירידה קלה ברמת הפוריות לאחר ניתוח לקיבוע אשך אחד ומשמעותית יותר במקרה של אשך טמיר דו צדדי. לא ניתן לבדוק את רמת הפוריות לפי סיום ההתבגרות של הילד.

דילוג לתוכן